פחד אחד גדול משולב בהכל. חדר גדול אבל סגור מכל הצדדים, אנשים
דחוסים, דוחפים, צועקים. חושך ואין מיזוג, נראה כאילו נגמר
האוויר. היסטריה, לחץ. המקום הזה סוגר עלי, נגמר לי האוויר,
אנשים מסתכלים עלי באופן מוזר.
מתעוררת ממגע ידך, מתעוררת בצעקה. הפחד הזה, הדממה, הזיעה.
פוחדת מחושך, פוחדת מעצמי, פוחדת ממך. אתה מחבק אותי ואומר שזה
היה סיוט, רק חלום רע. רוצה להאמין לך, לא לתפוס במילה.
חוזרת למיטה כל כך גדולה וקרה. אתה כבר לא נמצא. עכשיו לבד,
צריכה להתמודד עם הפחדים שלי. עומדת מולם לבדי, בעצמי.
שכונה אחרת, בעיר הגדולה, מקום חדש. מאחורי גבי מתלחששים,
שמעתי רק מילה אחת - "חדשה". ככה הם קוראים לי, כולם, כל פעם
מהתחלה. מנסה להביט סביב ולא מצליחה. מבט מפוזר, לא ממוקד, זז
כל שניה. רוצה ללכת, לברוח אבל לא יכולה. מנסה לצעוק, אבל אין
צעקה.
מתעוררת שוב, אותו חלום רע. שוב סיוט, מתנשמת בבעתה. חיה בבועה
שחורה. בועה של חושך, קור ואימה. לילה חדש, סיוט חדש. כך כל
יום, חיה כך כל דקה. חיה בציפיה לעוד פוביה, אחת "חדשה"... |