|
וכשאתה בי מביט
מה ברכתך אלי
ואם זרד בי יצית
מה בלבך עלי
האם רואה אתה דוחק פינתי
צבעי רוחי המשתנים לרוח קרב
ובוכים ואבלים
הולכת בעיניים פקוחות
אל ליבו של השטן
כי מלאכי שמים אינם חפצים בי
ומי נשאר לי לידיד
ואתה
אנא היה פה כשאשוב
חבק אותי ושטוף
את ידי מהמגואלות בדם
וזכור לי זאת:
לא ניתנה לי ברירה.
14.4.06 |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.