|
השאלות שלי
אוספות את הכאב שנותר
הציפייה שלי
למשהו חדש מהעבר
הרצונות שלי
לקלוט ולהפנים את העניין
מתקפלת לי
חסרת אונים אל מול הזמן
איזו ריקנות עכשיו
ואיזה שקט
אני עומדת לפניו
אני ניצבת
התמימות שלי
הקושי בלדעת איך מתגלגל העולם
הבועה שלי
זו ששומרת לי מקום לברוח מכולם
איזו ריקנות עכשיו
ואיזה שקט
אני עומדת לפניו
אני ניצבת
איך זה שהכל כבר נעלם, ואיך הזיכרונות נשארים
זה לא כל כך מובן לי, סתם תקוע לי בפנים.
(נכתב בעקבות מותה של סבתא שלי. ת.נ.צ.ב.ה)
(יום ראשון 09 אפריל 2006) |
|
|
ואז כולם מתו,
אבל כולם מתו
עוד פעם ועוד
פעם ביסורים חוץ
מיוסי, והיה לו
משעמם.
מתוך הצגת יחיד
בפרינג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.