New Stage - Go To Main Page

יונתן האורד
/
וכרמינו סמדר

שותה קפה אל מול האכזבה,
אומרת: "ידידות - תו לא, ודי";
חפץ שהיא תהא לי אם-כל-חי:
אם לה אני אדם, לי היא חוה.
בגן, ראשי מונח על כתף-נאוה,
ראשה אותי חובק, והיא עלי
חושבת, "נחבק? עד אימתי?" -
היא לא תפל בשבי האהבה.
שביה אותי אוסר ברהטים;
כרמה לי הסמדר, אלמתי-דם;
שלהבת מיסרת בלהטים,
אכמה אליה - בי נעור התם.
אכלה בצלף סרובה אלי,
כל עוד אליה מוסבות עיני.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/4/06 0:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן האורד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה