יושבת עם לבי בחדר ריק
רצונות אהבה עוברים ושבים
דמיונות יצירה במוחי סבים
אולי את אהובי בעצמי אכין?...

מציירת לי איש מחייך וצוחק
חסר הוא עבר והווה כואבים
מסביבו שמיים זרועי כוכבים
והוא נראה כמו עוד בן אלים.

חושבת לפסל אותו מגוש חמר
לטפטף על היובש במגעי הרטוב
לחוש בעורו, זה יהיה אדם טוב
להתערבב לתוכו מבלי לחשוב

מספרת עליו סיפור שלא נגמר
להעלות את דמותו אצלי באוב
כך אנתח אותו, כך אכתוב
את נשמתו במילותיי אחצוב

רוצה לחבר לו מנגינה ושיר
שהצלילים יתארו לי אותו
שאוכל לחלוק אתו את עצבותו
אך מבינה שכל דבר בעתו

כי אהובי לא יהיה עשוי מאוויר
ואף חומר לא ייצור את מהותו
ברגע הנכון תתגלה לי היותו
ואז אלמד איך להיות אהובתו.