אביתר שמידט / בלדה לחייל הקרבי |
הזמן ממשיך ולא מחכה
לאף אחד שממתין.
החברים ישנים ואני
נשארתי לשמור
בעמדת המאזין.
האהבה אותי לא רוצה
ואני אוכל חרא בצבא.
בזחילות ובשמירות נטחן
והמפקד לשמוע לי לא מוכן.
ואני עדיין אותך רוצה
ואת לא יודעת שלי קשה.
עלייך חושב כשאת ישנה
ועלייך חושב כשכואב בזחילה.
הרוח שורקת ומסביב דממה
והכדור חודר ללב המטרה.
מחייך אל כולם מבחוץ
וכואב לעצמי מבפנים.
הרגליים כואבות והעיניים נכבות,
ורק הלב עלייך לא מפסיק לבכות.
ואני עדיין אותך רוצה
ואת לא יודעת שלי קשה.
עלייך חושב כשאת ישנה
ועלייך חושב כשכואב בזחילה.
הרוח שורקת ומסביב דממה
והכדור חודר ללב המטרה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|