20.10.01

בואו נתמסטל ביחד מהאוויר הקסום הזה שבארץ שלנו
רק עוד פעם אחת
אחרונה
שאותה לא נשכח לעולם
ניקח שחטה גדולה של חמצן טהור ומלא בריח של פריחה ולבלוב
את השחטה הזאת לא נוכל לשכוח
כי זה הדבר האחרון שנעשה כאן
זהו.
אז הכל יגמר.
כל הנשמות ייצאו סוף סוף מהגוף שלהם
כל נשמה תגיע בדיוק למקום שמיועד לה ולא תצא משם
אלא אם כן אשת הגורל תחליט אחרת.
יהיו כמה נשמות שילכו בדיוק לאותו מקום
ויהיו כמה שאשת הגורל החליטה שצריך להפריד אותם
כל האינטרסנטיות תעלם
וכך גם החוסר אכפתיות
והכעס
והשנאה
והקנאה
אף אדם לא יחשוב על זה בכלל
כולם יהיו במן אופוריה של אהבה
ואיש לא יצא ממנה
מעכשיו ועד עולם.

ואני.. אני מקווה להיות חלק מהאופוריה הזאת
מקווה שאשת הגורל לא מתכוונת להפריד אותי ממנה
למרות שלפעמים אפשר לראות שהיא מנסה לרמוז לי שאין סיכוי שאני
אהיה באופוריה המהוללת
ואני תמיד אהיה מופרדת
ומצד שני אולי היא רוצה אותי שם לידה
ככה.. קצת לעזרה
לימים שיהיה לה קצת קשה
אם היא תרצה איזה הפסקה
אני יעזור לה להמשיך לקיים את אופורית האהבה