איך זה עדיין תופס
כבר עברו שנתיים
אנשים הזדקנו בעשרות שנים
רואים להם על הפנים
לא עליך,
אתה לנצח בן עשרים

איך זה אתה מפספס
נגיעות רכות של שפתיים
כשגופך מתקלקל תחת עולם
ונפשך עוברת מאדם לאדם
פג תוקף,
נכנע למוות של סתם

איך זה לא תורגש
כשהשמש ישחק עם הצל
לא ישמע עוד צחוק מתגלגל
פניך לא עוד ישקפו את האור
וחומך המרגש לא יוסיף עוד לבעור

ובראשי
אותו שיר מתנגן
עוד מבטך מלא הבוז מהדהד
עוד נוגעת ידך
עם חיוך של מבוכה
ונשמתך הכבדה
נוגעת לי בפנים
למרות חלוף השנים
אתה לנצח בן עשרים