מסיכה, אוו מסיכה שלי
תראי אותך עכשיו

כלכך גדולה
פעם היית קטנה,
כמו תינוקת תמימה,
כלכך לא מזיקה...

והיום
אין דבר שלא הרסת
אין דבר שלא שברת
ואין, אין כלום

כל בוקר
את לובשת לך את הצורה הזאת
כל יום את רוצה לרדת,
אבל לא יכולה

ורק שם
במקום ההוא
נווו... שם
החדר

שם את יורדת
משאירה הכל מאחור

רק חבל
שאין מי שיראה את הפנים שמאחורי המסיכה

ולמה
למה את לא נותנת לאלה שרוצים ?
ולמה
למה אלה שיכלו, לא רצו ?
ולמה
למה את כלכך כואבת ?
ולמה
למה אחד אחרון
פשוט למה ?

ואת יודעת מה ?
אני שונא אותך
או אולי אוהב ?

לא יודע
אפילו את זה את מסתירה
ולא רק מהם
אלא ממני

ואת יודעת...
שאם
רק אם
הם יגלו
את תדעכי
but not for long
כי את יודעת , ואני יודע
ואני יודע שאת יודעת
שאת תחזרי
כי לפנים האלה
אין מקום
לא כאן לפחות
לא בעולם הזה
כי את
כי אותך
העולם יצר
הפנים סתם נשארו מאחור

והעולם רץ
ואת עיכבת את הפנים
והפנים שחכו איך האור נראה
כי לפנים חשוך שם בתוכך
ואת יודעת מה ?
לא איכפת להם

כן
הפנים כבר ניסו לפרוץ אותך
אבל לבד הם לא הצליחו
אז עכשיו
הפנים מחכות
להוא
לאחד
המיוחד הזה
זה שבמבט אחד ימיס אותך
זה שבמילה אחת יסדוק אותך
וזה
שבמגע אחד, ממש קל, יוריד אותך
כאילו לא היית

הפנים יסתנוורו
אבל לא מהאור
הם יסתנוורו מהאושר
מהאושר הזה

ורק שתדעי
האחד הזה כבר כאן
הוא לא יודע את זה
הפנים רק עכשיו מתחילות לגלות
אבל הוא כבר התחיל להביס אותך
את פשוט לא שמת לב
אבל חכי חכי
כי הוא רק התחיל
ואת, לכמה שברירי שניה
כבר נגמרת

אבל אל תדאגי
הפנים
תמיד ישמרו לך מקום בארון
כדי שאם
חס וחלילה
יקרה משהו
את תמיד תהיי שם
לכסות אותם
להגן עליהם מכל פגע ורע

את
המגן שהעולם בנה לפנים
כדי שהפנים יהיו מוגנות מהעולם

ואת
מי שהוליכה את העולם שולל

ואת
האחת והיחידה
שלא מוותרת לעולם

כי את
תמיד היית כאן
ואת
תמיד תהיי שם