דב וובר / רעים |
אני משפיל מבטי מולו
גאות ושפל
מלחמה עקובה מדם
הוא יורד בדרגה
אני יורד מדרגה
שנינו עולים בהדרגה
יורדי ים, עייפים
ממסעות בבריכת הדמים
שפתיים סדוקות
ממה את מסתתרת?
לוליטה
אהבתנו טרופה כחמה
על מערבולות כחולות
היא ממשיכה להאיר
אפילו אחרי מותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|