מונלייט סילואט / אביב |
זו אמורה להיות תקופה כל כך שמחה ושלווה.
תקופה כל כך בהירה ונעימה.
פרחים, ציפורים, וחום נעים שמדגדג את הגוף לצאת החוצה.
אביב.
זו תקופה כל כך אפורה בשבילי.
זו תקופה כל כך מבולבלת ומבלבלת.
הכל בחוץ רק מדכא אותי, וגורם לי לרצות להשאר במיטה,
להרקב בה,
ולחכות לגשם השוטף
שיבוא וישטוף את הצער שלי.
את הכאב.
או לפחות יביא איתו שמים אפורים שיבלעו את הכאב שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|