טוב אמציא לך עוד סיפור קצת יותר ארוך. את צודקת, את הקודם די
קטעתי בכוונה, יכולתי להמשיך אותו יפה יותר. הנה הסיפור :

"תרביץ תרביץ כמה שאתה רוצה יא פחדן, אבל לעולם לא תקבל את
הכבוד שלי! אני לא אוותר לבריונים כמוך לעולם! ממש אתה תרגיש
יותר טוב אם תרביץ לי??"
ככה התעמת חיים עם כל בריון שהיה מכה אותו בבית ספר.
הוא כתב זאת בסיפרו החדש:
"חיי כהירוגליפים לא מפוענחים"
ספרו לא התקבל בברכה בחנויות. אנשים לא קנו אותו בכלל. הם אמרו
שהעטיפה לא יפה.
חיים התאבד ועלה לגן עדן שם ישב על כורסאות נוחות והביט באנשים
יפים ונשים יפות, אכל מאכלים טעימים ונהנה מכל שנייה.
--------------------------------------------------------
ובכן מה מוסר ההשכל של סיפור זה?

אפשר לחלקו לשלושה חלקים.

החלק הראשון של מוסר ההשכל הוא ההבנה שקיים גן עדן וקיים
גהינום, והאנשים הנשלחים למקומות אלו נשלחים עפ"י אופיים
ומעשיהם והחיים שעברו. כך אנו יכולים להבין כי הדברים שאמרו
לנו, הקלישאות ההוראות וההטפות כולן היו מוצדקות. סוף סוף
אנחנו טעינו והם צדקו, כך גם אנו מבינים כי אפשר לתקן את
דרכינו בהווה, אך לאו דווקא לחזור בתשובה, אלא להתנהג בצורה
שבה מטיפים לנו.

החלק השני במוסר ההשכל הוא שאנשים כמו "חיים" הולכים לגן עדן.
אם רצוננו הוא להגיע לגן העדן, המתואר כמקום כזה, עלינו להיות
מושפלים חסרי כל וחסרי כישרון. אך כאן נכנס פרדוקס אקסיומטי-
אין אפשרות שכולם יהיו הנחותים, על כן רק אלו שקראו את הסיפור
הזה יכנסו לגן עדן, ואם כולם קראו אותו, אף אחד לא ייכנס לגן
עדן. לכן כדאי לשמור את הסיפור ולא להפיץ אותו. אך כאן נכנסת
עוד בעיה... זהו סיפור הבא ללמדנו משל ולשנות את נתיב חיינו,
אך מתוך סיפור זה נובע שאסור להפיצו! על כן התשובה היחידה
לסיבת כתיבת סיפור קצר זה היא שהוא נכתב על ידי הכותב בכדי שרק
הוא וקוראתו ייכנסו לגן עדן.

החלק השלישי במוסר ההשכל, הוא שיש אדם אשר יודע כיצד הכל קורה
לאחר שאדם ייצוגי זה, חיים, מת. איך הוא ידע זאת? האם עבר הארה
כלשהיא? קיבל מסר? האם הוא אדם מסורתי? האם נוכל להאמין לו?
האם הוא בדה הכל מליבו? כן. הוא בדה הכל מליבו, הוא שקרן עלוב
ולכן אין אלא להפסיק להפיץ את הסיפור הנלוז הנ"ל שגם כך הוא
מונע עצמו מלהיות מופץ.

ובכן גבירותי ורבותי, תם שיעור הספרות להשבוע וכולכם יכולים
ללכת עכשיו הביתה. אני רק אתן לכם מטלה קטנה הביתה, הנה, זה
כאן בתיק, רק שנייה... הנה אני מוצא את זה.. כן זה כאן. על
התלמידים, זה אתם, כן, להביא לשבוע הבא נייר ועיפרון, על מנת
להכין דגם של סוכריה על מקל, בסגנון פוסט מודרניסטי שכזה. להית
ויום נעים!!!