שלווה בת אשוח / כתבי עמל |
כגופות נטושות
מקטירים ניחוח זיכרונות
בליבי.
פותחת חלוני
נשמתן עולות למרומים,
בנפנוף כנפיים.
לשלום.
רוח מדפדפת שלדי להבות
זורעת אותיות באדמה -
אותות לצמיחה חדשה.
אביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|