|
מפוזרים על ריצפת חדרי
כגופות נטושות
מקטירים ניחוח זיכרונות
בליבי.
פותחת חלוני
נשמתן עולות למרומים,
בנפנוף כנפיים.
לשלום.
רוח מדפדפת שלדי להבות
זורעת אותיות באדמה -
אותות לצמיחה חדשה.
אביב. |
|
|
הכל פה ממש
מידרדר, חיים
ביאליק פשוט
רוקד בקברו,
הדודה נורית
הלכה לאיבוד
במחסום היום.
ראיתי אותה
אפילו הצדעתי,
היישר לדף הבית
של המפקד הלכתי:
ולאן הגעתי:
לבמה חדשה.
רואים שאתה לא
לבד.
כן, אפילו אם
אתה בעזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.