ובדמעה ההיא הרותחת -
פניה להטו כדמדומים
והרנינו את עיניי כשירה חדשה
לו רק ידעתי שעליי בכתה.
לעיניי נראתה חזקה כעיט
על ים עיניה רציתי ללמוד בבתי מדרש
לא קלטתי שהיא לבד כמוני
עת התקרבתי עליה בחשש.
ראשה היה זקוק לכתף לבכות עליה
ואני רציתי להיכנס תחת כנפיה
אך היא לא הייתה עיט
אלא גוזל רך, ממש כמוני.
שנינו רצינו להתנשק יחדיו
במקום זאת יחדיו בכינו
את מילות אהבה לא יכולתנו לומר
והנחנו לאכזבה לכבוש את ליבנו.
ובדמעה ההיא הרותחת
חולשתה הייתה חזקה כאש
אך עדיין לא יכלה לבקש
מולה בדמעותיי הפשרות עמדתי
הרוח נשא אותה, אורה נסחף ממני
והואר לי כי חשקה בתשוקתי
יותר לא היינו לבד ביחד
עכשיו היא לבדה לבדה
ואני לבדי לבדי. |
