נמלים נמלים באו אל מטבחינו, כדי להמשיך את השושלת על חשבון
פירורי המצות, אבל לא אכפת לי על כך, זאת התרומה שלי לאיכות
הסביבה. מספיק זמן גם אף אחד לא נכנס למטבח כדי שלמישהו יהיה
אכפת, ובאותה המידה לא היו מבקרים גם בחדר האורחים זמן רב, אז
כנראה שהמטבח מוחמא ממבקריו הקטנים. החדרים היחידים שזוכים
לחיים יותר אינטליגנטיים כביכול, הם השירותים והספרייה. לא
שאני עד כדי כך מלומד, פשוט מאז שמצאתי את זוג העיניים בעץ על
התקרה, אני לא יכול להפסיק להסתכל עליהם. ככה זה עם עיניים
בעץ, כל שתי כתמים שתמצא יתחברו לך ביחד לעיניים, שלפעמים
ממזריות, לפעמים מפוחדות, אך לרוב עצובות, ואם תסתכל עליהם
הפוך, תקבל עצוב מסוג קצת שונה. העיניים שהיו ספציפית באותה
הנקודה בספרייה היו שייכות למישהו שמת בספרייה, ובגלל זה בעל
הבית מכר לי את המבנה כל-כך בזול. כל אחד היה אומר שהוא יצא
פראייר, אבל עד שלא היית במצב שלו, אתה לא יכול לשפוט אותו.
אחרי הכל, כמה פעמים יוצא לך להכנס לבית ולגלות שהדייר שלו
השכרת את החדר הנוסף מת לך באמצע הספרייה? והבעל בית, מילא
הפסיק להשכיר, אבל גם איבד כל חשק לגור בבית הזה בעצמו,
וכשהגעתי לבדוק את המקום, הגופה עדיין שכבה שם. בעקבות המצב,
החלטתי להכנס לבית שלושה חודשים אחרי שהוא הוכרז שלי, ככה או
שמישהו כבר יחליט להעיף את הגופה, או שהטבע יעשה את שלו וישאר
לי רק שלד לטפל בו. כשסוף-סוף נכנסתי, לא מצאתי לא שלד ולא
סימנים שמישהו טיפל בגופה. למעשה, לא מצאתי כלום, עד שמצאתי את
העיניים. העיניים שלו איכשהו עברו לפרקט העץ, כמו שעצמות
דינוזאור איכשהו הופכות לאבן בתהליך שאני לא זוכר הרבה ממנו
חוץ מזה שהוא קשור בסידן. ולפני שהוא הפך לעץ, נמלים נמלים
באו, כדי להמשיך את השושלת על חשבון קרביו המרקיבים ושריריו
הרפויים. ועם קצת שיניים וכח רצון, על חשבון עצמותיו החלושות.
בעיניים הן לא העזו לגעת, וכשאני מביט על זוג הכתמים על התקרה
החלולה, אני גם מבין למה.