New Stage - Go To Main Page

כריס פיקר
/
סיפור לטינקוש 01

ג'ו נעשה חשדני בכל מה שנוגע ללינדה. אחרי הפיתוי האחרון ההוא,
הוא לא ישכח את מראה עורה הלבן בוהק בחשכה, ואת אותו עור מכה
בו באכזריות באלה שניצבה ליד הקיר.

לאחר שיצא מבית החולים, שב למקום התקיפה, ומצא את דמו שלו
בשלולית על הרצפה. אנשי הניקיון לא עושים עבודה טובה בזמן
האחרון, חשב לעצמו. הוא התיישב על המדרגה והחל להרהר באותו
לילה חשוך, בו ישבו שניהם כה קרובים אך כה רחוקים, כשהוא הרגיש
כה מוגן ולא ידע על מניעיה הנסתרים. מדוע עשתה זאת? שאל את
עצמו שוב ושוב , אך ללא תשובה.
התשובה היחידה שעלתה לו בראשו היתה שהיא מטורפת, או מרגלת.
אך שתיהן לא נראו סבירות.

הוא נסע לביתו שבעיר, נכנס לדירתו והלך לישון. בחדרו בלילה חלם
שהוא מטייל בין פרחים, כשהיא על זרועו והוא שורק לו בקלילות
בצורה מושלמת. כמו בפרסומות.
לכשהתעורר התאכזב שוב, יצא לעבודה כבכל יום, ולא שב לחשוב על
אותה לינדה, אהבת חייו.

ואני- יודע שהסיפור מסריח, ואתם- לא צריכים להזכיר לי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/10/01 14:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כריס פיקר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה