יפעת חן כהן / אולי רק |
קלסטרופוביה קולורופוביה
אוהל עצום מימדים שמסתיר בתוכו
עיניים אפורות
פילים זועקים מכאב, מכאב
לוליינות בה נופלים בכל יום מחדש ואף
אחד לא רואה,
לא מרגיש
רק בפנים נערת הגומי מתרסקת
לליצן נמרח האיפור
ורעמת האריה נשרפת מעיגול
האש.
וגם אם תעבור ממושב למושב
ותקטוף את החלומות הצרורים באוהל המתפרק הזה
בלונים אדומים
תפוח - סוכריה
מאחורי הקלעים נתתי למאלף נשיקה
על
המצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|