אני כל כך רוצה לברוח
רוצה עכשיו לעוף מכאן
לנוח, לנקות את המוח
אבל אין לי איך, ואין לאן

כל כך הרבה דברים רצים לי בראש
כל כך הרבה דברים, שאין לי אליהם כוח
יותר מדי אנשים מסתובבים מסביבי
יותר מדי אנשים, שלא נותנים לי מנוח

ואין לי עם מי לדבר על כל זה
כי הכל מעורבב, ולא רוצה לצאת
ויש לי רק גוש שכואב בחזה
וצריך להחליט, מה רוצה באמת

אני רוצה להיות פנוי
ולא רוצה להיות לבד
רוצה לאהוב באמת
אבל לא להיות חייב לאף אחד

אני רוצה שתהיה אחת, ולא יותר
אבל אני לא רוצה על אחרות לוותר
תמיד חושב מה עדיף, מה שיש או מה שיכול
ואומר שהכל חפיף, אבל מפחד ליפול

ולמה אני צריך לסבול?
בגלל שחרא לכולם?
איזה מין חרא של תשובה
איזה מין חרא של עולם