דור לנדאו / נמשכים אל הלא נודע |
מחכה לאביר על הסוס הלבן,
שיקח אותה מכאן אל ממלכה
שנמצאת במקום שכוח אל.
עורה היה כצבע של סהר המדבר
כשהיא מחייכת אי אפשר לבכות
רק לצחוק ולהנות ממבטה המתוק.
עיניה כצמרות העצים הירוקים,
חיוכה, המדהים
מסתיר את מחשבותיה האמיתיות
כשמסתכלים עליה זרם עובר בגוף,
ממש כמו כישוף,
נמשכים אל הלא נודע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|