אני רוצה לתעד כל רגע שם
אני מרגישה כאילו התמונה כבר מתחילה להטשטש
ולהימחק כאילו לא הייתה בכלל.

ישבתי בגן ועישנתי בזמן שכתבתי לו הודעה.
רשמתי לו שאני בינתיים מסיימת את הסיגריה, אבל מפה אין לי מושג
לאן ללכת, הוא שלח לי הודעה בחזרה ואמר שהוא כבר יבוא לאסוף
אותי.
הסיגריה כבר עמדה להיגמר ופתאום ראיתי אותו הולך מרחוק.
אותו איש שתמיד העיר בי משהו מת, הולך בפנאן שלו, רגוע,
ואני זוכרת, כמעט התפוצצתי בתוך עצמי מרוב לחץ וניסיתי להרגיע
את עצמי. תנשמי, תרגעי.
הוא בא והתיישב לידי ונתן לי נשיקה על הלחי, דיברנו קצת ואפשר
היה להרגיש כבר את המתח הזה באוויר. סיימנו את הסיגריה והתחלנו
ללכת לכיוון הבית שלו, דיברנו בדרך וצחקנו, לרגע, היה נדמה
שהעולם מושלם.
הגענו אליו הביתה והוא עצר לשתות משהו, ושאל אותי אם אני רוצה,
אבל הסיגריה השאירה לי טעם טוב בפה. עלינו אליו לחדר, הבית
כולו היה ריק, הוא הדליק מין מנורה אדומה שהביאה איתה את
האווירה הנעימה שהיתה שם.
ישבתי על המיטה כמה דקות ואח"כ עברתי למצב שכיבה, דיברנו קצת
על כל מיני דברים, והיה אפשר להרגיש את חוט המתח הזה שהולך
וכמעט נקרע. מחשבות התחילו לרוץ לי בראש, אני עומדת לשכב עם
מישהו לא מתוך אהבה, נו דיי, צאי מזה, תראי איזה בנאדם מדהים,
מי צריך אהבה?, כשתהייה לך אהבה, זה יהיה כמו פעם ראשונה
אחרי כמה דקות של שיחה, מצאתי את עצמי בין הידיים שלו, התחלנו
להתווכח, הוא טען שאני אהיה פקידה בצבא, ואני אמרתי לו שלא.
הוא היה חצי מעליי עם העור החלק שלו והחיוך הממיס שלו, אמרנו
שנמצא התערבות ואני הבטחתי לו שאני אנצח אותו, ידעתי שזה הרגע
ואמרתי לעצמי שזה עכשיו או אף פעם. החלטתי לא לפחד.
ואז, במרחק סנטימטר אחד ממני הרמתי קצת את הראש ונישקתי אותו,
הרגשתי את הקצב שלו גובר ואת האושר שלי מתפשט בתוכי.
הורדתי לו את החולצה והוא הוריד לי את שלי, אחרי כמה דקות
היינו כבר ערומים לגמרי, הוא קם לשים קונדום ואני הלכתי לכבות
את האור, חזרנו למיטה במבט מחוייך והוא מנשק אותי ויורד לכיוון
מטה.
הנשימות שלי התחילו לגבור והוא נשך את הרגל שלי ברכות, אני
זוכרת באותה שניה, כמה אהבתי את ההרגשה. נשיכות עדינות כאלה,
שמשאירות טעם של עוד. כל אחד והפאק שלו.
הוא ניסה להיכנס אליי והיה די קשה, אחרי הכל פעם ראשונה שלי.
הרגשתי את היד שלו רועדת ואת הנשימות שלו נהיות כבדות.
לבסוף הוא נכנס כולו והוא שאל אותי אם אני בסדר כל כך מתחשב,
לא בהמה כמו השאר ואני עניתי לו בשקט שכן, רק מתגברת על הכאב,
מחבקת ושורטת בו זמנית את הגב שלו.
אחרי כמה דקות הכאב כבר עבר, והוא המשיך למעלה ולמטה בקצב
גובר. אחרי כמה זמן פתאום אחרי נשיקה סוערת במיוחד הרגשתי את
הקצב שלו פוחת והוא שכב עליי, הבנתי שהוא גמר, חיבקתי אותו
ואהבתי את התחושה כשהוא היה עליי, לרגע הרגשתי כאילו היינו אדם
אחד. הוא זז הצידה בנשימות כבדות, אני נשארתי שוכבת עם חיוך על
השפתיים, מתנשפת ומבינה שסוף סוף עברתי את זה, הוא הוריד את
הקונדום וחזר לשכב לידי, שמתי תחתונים ושנינו הדלקנו סיגריה,
ערומים על המיטה כשאני עוד בהלם ממה שהרגע קרה, דיברנו עוד
קצת, שתקנו עוד קצת, סיימתי את הסיגריה והתחלתי להתלבש, לרגע,
הייתי מוכנה להישאר שם לנצח איתו במיטה, שרועה בתוך הילה של
תשוקה שסוף סוף התפוצצה.
מי צריך אהבה בחיים? שוב חשבתי לעצמי. כרגע, טוב לי לבד.

הוא ליווה אותי למטה ונתן לי לשתות, נתתי לו נשיקה על הלחי
ויצאתי מהדלת.

הלכתי, קצת בכאבים לאט מן הרחוב שלו
והבנתי סוף סוף איך ההרגשה.
ושמחתי, שהוא היה, הראשון שלי.

ימים עברו, ואנשים באו והלכו
ואני פה עדיין מבינה
שהוא היה ויהיה, הכי טוב שלי.