New Stage - Go To Main Page

דרור ארי גולדין
/
נשיקה אחרונה

אני אוהב את תל-אביב שבבוקר.
אני אוהב את החדש והישן גם בלילה.
אני אוהב את השקיעה.
אך אינני אוהב את השקיעה בתל-אביב.
השקיעה בתל-אביב היא שקיעת הערפיח,
שקיעת האוטובוס החומק, או המאחר לבוא.
שקיעת ההמון הבורח ואין לו לאן,
ואין לו לאן לחזור. והוא חוזר.

ואת, שהיית מנעימה את שאיני אוהב,
הפכת את השקיעה בתל-אביב לעצובה עוד יותר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/4/06 9:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דרור ארי גולדין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה