|
הדמעות שחורות על הקיר,
מכתימות ימים ושנים
מוחקות את הכתובת שנמצאת שם מאז ומתמיד,
הופכות אותי עיוורת למתרחש סביבי.
מקום חדש, זר לי.
ובכל זאת מרגיש כמו הבית שלא היה לי
אולי כאן בכל זאת אמצא מנוחה
הקירות האלה... אולי לא תופר שלוותם?!
ואני המעונה שם בפנים
אמצא מנוס סוף-סוף?
עכשיו שרחוק יותר טוב?
דמעות שחורות אף יותר מתחילות להיווצר
לא מוכנה לאבד עוד מקום
ואז עוד אחד אחר.
ורק התמונה נשארת צחורה
תמונה של מה שהיה. |
|
|
יברא אלוהים את
האור ויאמר כי
טוב ויהיה אור,
ויברא אלוהים את
הבמה, וירא כי
טוב ויאמר, כתבו
סלוגנכם, ויכתבו
ויהי היום
השלישי...
טושטוש בפרשת
השבוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.