שוקי:" אהלן, מה אתה רואה?"
סטרוליק:" את האופרת סבון הזאת, "בלוריות ופן" "
ש:" מה? מה אתה רואה את החרא הזה, עדיף כבר לראות הגיע זמן
לשון"
ס:" זה מעניין, אינטריגות, תככים ומזימות כיד המלך"
ש:" לא יודע, בשבילי לצפות בחרא הזה זה עינוי. שמעתי על אחד
שמת מזה: הושיבו אותו בחדר סגור כפות על כסא והכריחו אותו
לצפות בסדרה כזאת, "צרות של שחקנים גרועים" או "חתיכים
במילכוד" והבן אדם מת אחרי חודש"
ס:" וואלה? אתה רוצה לומר לי שהוא אשכרה מת מצפייה באופרת
סבון?"
ש:" בעצם כשאני חושב על זה הוא מת כי כל הזמן הזה לא האכילו
אותו"
ס:" טמבל"
ש:" עדיין, הסדרות האלה זה זוועה. אם אתה רוצה להתקבל לסדרה
כזאת, אתה לא צריך לדעת לשחק. כל מה שאתה צריך זה פן ובלורית
מסודרת ולהיות שחקן גרוע"
ס:" זה נכון, למרות שפעם הייתי שחקן בסדרה כזו"
ש:" תגיד לי שאתה צוחק"
ס:" כן אחי, הייתי שחקן עם בלורית יפי-פיה. שיחקתי ב"תככים
במספרה" בתור מייקל, אחד שכל יום עושה פן ובוגד בחברה שלו עם
אשתו של הספר. יום בהיר אחד החלטתי לעשות קרחת"
ש:" למה? כל הקטע זה הבלורית"
ס:" כי זה היה יום בהיר אחד אז רציתי לשזף את הקרקפת. בכל
מקרה, רגע אחרי הגילוח נזכרתי שאני שחקן בלורית אז כל השעתיים
שהיו לי עד הצילומים חיפשתי תחליף לבלורית המפוארת שהייתה לי.
ניסיתי בלורית מגבינה לבנה, מגבינת קוטג', אפילו מגבינה צהובה,
אבל לא משנה מה ניסיתי זה לא נראה טבעי. כבר התייאשתי והדבקתי
לפדחת דף שרשום עליו 'בלורית'. נסעתי לאולפן ואז בדרך באה
הישועה. דרסתי סנאי"
ש:" הא נו, ברור. כל פעם שאני נקלע לצרה אני דורס סנאי"
ס:" לא יא מוח ביצת עין, זה היה בטעות, לא ראיתי אותו כי נהגתי
עם המשקפי שמש המגניבים שלי"
ש:" אלה שאתה לא רואה כלום דרכם?"
ס:" בדיוק, אז יצאתי החוצה, עשיתי החייאה לסנאי עד שהבנתי שאם
האיברים הפנימיים של סנאי לא נמצאים בסנאי אז הוא בטוח מת. בא
לי ניצוץ של גאונות ושמתי את הסנאי על הראש, וזה אשכרה נראה
כמו בלורית טבעית. וככה המשכתי לשחק, אפילו אחרי שהסנאי התחיל
להצחין"
ש:" למה הפסקת את הקריירה הזוהרת הזו?"
ס:" חתמתי על חוזה חדש באופרת סבון הכי נצפית בזמנו, "רביירת
הבלורית". זה היה חוזה ממש גדול, אבל ביטלתי אותו ברגע שגיליתי
את התפקיד שאני יגלם"
ש:" שזה..."
ס:" אנס אימפוטנט"