העצים סביב נוטעים בי שקר של שורשים ובית,
השיחים מרשרשים ניגוני רוח איטיים,
אני מלקט חרוב גם את זה שהשליך עלי העץ.
מענה האבנים לפסיעות רגליי
מחריד ציפור בקצה השביל
משק כנפיה הולם בי עייפות טורדנית.
צמיגים חצויים הצומחים מהאדמה
מגדרים גן משחקים. סחרחרה.
נדמה לי שאני מכיר את המבוך הזה.
שוקע במחשבות ניקיון
למראה החריונים על הספסל.
זעקה מפלחת,
מבטי נחפז לעברה,
אני מושיט את ידיי,
מהסס אחיזה,
אלה חיי
הנופלים מהנדנדה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.