מה, את חושבת שאני טיפשה?
את חושבת שאני מטומטמת?
את חושבת שהכאב לב הזה מזוייף?
את באמת נותנת לי כ"כ קצת קרדיט?
את באמת נהנית לשחק את המשחק הזה שלך ולהיתמם?
את באמת נהנית מהמצב הזה שאנחנו איכשהו תמיד נקלעות אליו?

כי אני לא.
אני לא טיפשה, בטח שלא מטומטמת, והכאב הזה, אין יותר אמיתי
ממנו..
אני לא נהנית מהיחס, לא מהמשחקים, לא מהמצב ולא מהתמימות.
אני לא.

מה, את באמת חושבת שאני משקרת?
אז תחשבי.

כי אולי את באמת צודקת,
אולי אני סתם טיפשה.

4.10.05
בהשראת: יהודית רביץ - געגוע

"איך טלפון אחד קטן
מעורר שוב געגוע
איך מתוך הסדק
מבעבע תעתוע
בדיוק שחשבתי ששכחתי
ואיך שנגמלתי - התמכרתי
כמו ארנב באור נלכדתי
טפשונת שכמותי

אני שנשבעתי
לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי
לא ליפול על הפנים
על הפנים"


כי זה פשוט מתאים..