רוני פראן / גם אני חזרתי מפולין |
עור נוקשה, אפור וקר
מוטל כאבן על אדמה רטובה.
דם.
טיפת דם קפואה
ניגרת מקרן שפה כחולה,
מוכה וצוננת.
נשימה.
אוויר דליל ומאופש
חודר כקרח לריאות כואבות.
מחנק מכריע נשימות איטיות.
חיים.
יצר חייתי גובר על אנושיות חולנית
בקרב כושל על פיסת חיים עלובה.
תפילה.
לב גוסס פועם פעימה אחרונה
ועל ברכיו לוחש תפילה רפה,
המתפוגגת בצחנת האוויר המת.
נכתב אחרי הנסיעה לפולין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|