[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ירדתי היום לבדיקות בבית החולים רמב"ם. הגעתי עם הפניית קופ"ח,
כמו רוב האנשים. במשרד הקבלה ישבה דווקא פקידה אטרקטיבית אשר
בנסיבות אחרות יכלה השיחה להתגלגל אחרת. בנסיבות הקיימות, בהן
אשתי מלווה אותי ומצב רוחי בין כותלי המוסד הזה לא הרקיע
שחקים, נסובה השיחה עם הפקידה רק על ברור פרטים אישיים. היא
הקלידה את מספר תעודת הזהות שלי ואומרת:
"רק אל תגיד שקוראים לך רון..."
ואני משיב: "בטח שכן, למה? אנחנו מכירים מאיזה שהוא מקום?"
והיא משיבה: "לאבא שלך קוראים משה?"
ושוב אני מגיב בהן ואז היא קוראת לפקידה אחרת, הן מתלחשות ואז
היא אוזרת אומץ לדווח לי שבמציאות שלהן נפטרתי כבר ב-1991...
ביקשתי מיד לעדכן את הפרטים אצלם ונתקלתי בסירוב ביוקרטי...
אין הם מוסמכים לשנות הנתונים, אלא לדווח למשרד הפנים.
לא נותר לי אלא לעזוב את המקום... חי מאד.

והסיפור הזה הזכיר לי שב-1991 לא קיבלתי המסמכים לחידוש רשיון
הנהיגה שלי. פניתי למשרד התחבורה.
גם שם ישבה פקידה שדמותה כבר לא חרוטה בזיכרוני, אך סגנון
דיבורה היה דומה, כמו גם המסר שבפיה...
"רון, אצלנו רשום שנפטרת!" אז הייתי יותר צעיר, יותר חמום מוח
(אפילו יותר מהיום...) ודרשתי את זכותי לקבל רשיון נהיגה מחודש
ולאלתר. לא עזרו הצעקות, לא עזרו כל ההוכחות שהבן-אדם חי -
רשיון נהיגה לא קיבל ונשלח לבירור העניין מחיפה למשרד התחבורה
בחולון... (חוצפה! עד היום).
בחולון הצליח החי/מת להגיע ל"הסדר" שעד שיוכח שהוא חי יקבל
רשיון נהיגה רק על רכב פרטי אף כי ל"נפטר" היה רשיון על
אוטובוס.
לאחר בירורים נוקבים עם הקב"ה התברר כי אנוכי ארצי מאד ורשיוני
חודש במהדורתו הקודמת מבחינת סוג הרשיון אך לא מבחינת תאריך
השגתו...
התאריך הרשום הוא לא התאריך של מועד הצלחתי בטסט, אלא התאריך
בו התברר ששבתי לחיים... הפרש רב שנים!

וזה גם מזכיר לי... שבתאריך בלתי זכור נתפסתי נוהג ברכבי ללא
שיהיו המסמכים עמי. השוטר דווקא ניסה ללכת לקראתי ולשחררני אם
תימצא דרך לגלות את פרטיי האישיים.
תעודה/מסמך בלי תמונה שהיו בידיי היוו בסיס להתחלת בדיקה במחשב
המשטרה, באמצעות מכשיר הקשר שבניידת. מיותר לציין שהסברתי
לשוטר שביתי נמצא בסמוך ושרק הקפצתי חבר הביתה... והוא סירב
לנסוע עמי לביתי.
פתאום הגיעה ההודעה באלחוט שמספר תעודת הזהות שמסרתי שייך
לערבי מנצרת, עתיר עבירות תנועה ועיכובי חידוש רשיון הנהיגה.
לא רוצה לפרוס בפניכם מה שעבר עלי וכמה השפלתי את עצמי, כדי
להוכיח לנציג החוק שאני לא ערבי ולא מנצרת...

ועכשיו, במחשבה שניה, אולי הערבי מנצרת הוא שנפטר?!

1/11/01







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לבנה: "היא
ניסתה לכשף
אותי."
דן (ברצינות
תהומית): "אבל
היא לא מכשפה!"



- דיאלוג אותנטי
מסידרת המופת
"לגעת באושר",
פרק 116


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/5/06 18:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה