הכל התחיל בבוקר של ערב פסח, כשראיתי את נטע, חברה שלי, יושבת
בבית קפה עם החבר הכי טוב שלי, אושיק. לא האמנתי שהוא עושה לי
דבר כזה. עליה עוד אפשר היה להאמין, אבל על אושיק ? אושיק ואני
היינו יחד עוד בחיתולים. היינו באותו גן, למדנו באותה כיתה,
שירתנו באותה פלוגה, אפילו באוניברסיטה למדנו באותה פקולטה.
אני מוצא את עצמי אוכל את הלב על הקטע הזה שחברה שלי וחבר שלי
עושים לי. בלי בושה, יושבים ככה בבית קפה, כשכל העולם יכול
לצפות בהם. אם היו עושים את זה בסתר, מילא, אבל לעשות את זה
בחוץ, ככה בלי פחד שהם עלולים להיתפס ?
אני עומד לא רחוק מהם, משקיף על הנעשה, ומתכנן איך אני הולך
לדפוק את אושיק.
אושיק הוא שליח פיצה בדומינו'ס.
החלטתי לעשות הזמנה של מגש פיצה למשפחה בבני ברק, בשעה 20:30
בערב. דומינו'ס הוא הסניף היחיד שפתוח בערב פסח, כי הוא לא
כשר. מכיוון שידעתי שאושיק עובד בערב פסח, המרתי על כך שיהיה
זה הוא שיקח את המשלוח.
אני רק מתאר לעצמי מה עבר במוחם של המסובים כשפתחו את הדלת
לאליהו ובפתח עמד אושיק עם מגש פיצה חם...

ערב יום העצמאות.
אנחנו יושבים בסלון בבית שלי, אושיק עם פנס בעין מחזיק את עוגת
היומולדת שלי. כן, הם עשו לי מסיבת הפתעה. כל החבר'ה שלי מהעבר
נמצאים גם הם כאן. נטע ביקשה מאושיק שינסה לאתר את כל החבר'ה
שהיו איתנו יחד ביחד בילדות. עכשיו אני מבין למה הם ישבו יחד
בבית קפה, אבל זה כבר לא משנה.