עוד שברון לב אחד וזהו...

אנחנו יושבים ביחד ואני נאבדת בעיניים שלך כשאתה מדבר על הקיום
שלה והנוכחות העצומה שלה, שאפילו שהיא לא שם אתה מרגיש אותה.
אני מתמכרת לתנועות השפתיים שלך כשאתה מבטא את השם שלה או מספר
עד כמה אתה מתגעגע לנשיקות החמות שלה.
אני מאמינה לכל שקר לבן וטיפשי שאתה אומר בכדי להשתעשע
והידיים שלך מסחררות אותי עם העוצמה הקסומה שבהן, בעיקר איך
שהשריר מתבלט כשאתה מרים את יד שמאל ומספר על הפעם ההיא שנסעתם
לצימר בחד-נס והרמת אותה עד ששניכם נפלתם.
הניסיון והחוכמה שלך כובשים אותי, כל מילה שלך הופכת לאבן יסוד
בשבילי, במיוחד כשאתה מספר עם המון ידע על שיחות אינטלקטואליות
שלכם לאור הכוכבים על הגג של הבית שלך.
כל נשימה שלך מהפנטת אותי, בעיקר כשאתה יושב איתי, לא אומר או
מספר כלום ואני בכל זאת יודעת שכל נשימה ונשימה מתקיימת
בשבילה.

רק שתדע,
עוד שברון לב אחד קטן, אני קמה והולכת.