כואב לי בלב. תחושה של כלוב. זו בטח האהבה שצועקת "תוציאו אותי
מכאן, תשחררו אותי! רוצה לצאת...". כל מה שהיא רוצה זה לאהוב,
להיות חופשיה ולחפש אהבה מלב של גוף אחר, לאהוב אותה, לחבק
אותה, להזדהות איתה... אבל אף אחד לא שומע אותה. אומרים שזה
עניין של מזל, שזה יגיע, אבל לאהבה לא אכפת ממה שאומרים, היא
כלואה, עצובה ובוכיה, לפעמים חסרת אונים, אך עם המון אמונה
שעוד תצליח לפרוץ את הכלוב, "זה יהיה קשה" אמרה, "אך אין דבר
העומד בפני הרצון", זה היה כלל שחיזק אותה. כדי לבטא את סבלה
ורגשותיה היא שרה, היישר מתוך הלב, כל מה שהיא מרגישה, גם
דברים עצובים, גם דברים שמחים, כן, אפילו בתוך כלוב היה לה
צורך לשיר דברים שמחים, גם דברים לא ברורים, אם לא היתה שרה אז
אולי היתה משתגעת, "מי יודע, אולי איזו אהבה של לב אחר תשמע
אותי ותעזור לי לצאת מהכלוב, אולי גם תתאהב, מה כבר יכול
להיות?" אמרה לעצמה.