עוז גלבוע / זיכרונות |
אוויר קריר מתגנב מהחלון,
אני עוצם את עיני ומתעורר בזיכרון :
הכול נראה כל כך אמיתי
ירח בשמים והיא שם איתי,
ידי את פניה הלבנות מלטפת,
שתיקה של חלום אותנו עוטפת,
משב רוח קריר בינינו עובר,
ואני מתעורר בחלום אחר:
"לתת את הכל אני לא יישבר".
נעמדים בשלשות, המדריך את השעון עוצר,
עמדתם בזמן? - הוא חותך את הדממה,
אנחנו שותקים ומחליפים מבטים,
הרוח גוברת מרעידה את השיחים,
עיני נפתחות משריקת הרוח,
אני קם וסוגר את החלון הפתוח,
נזכר בדברים שהיו ממזמן,
ומבין שהרוח לוקחת איתה את הזמן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|