לילך המאמוש / בוקר |
שנשאר לו, לבד
לרגש סמוי,
של לילה כבוי.
מחשבות כבדות
אוחזת בכתפי
אני, הזרה לי.
בהבנה קפואה
בעצבות מהולה.
הלילה בא עכשיו
עוטף אותי, איתו לעד
לבוקר רך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|