שיר ששמעת מזמן
מתנגן ברקע ואת
נזכרת איך פעם קפצת לצלילו
בנשף, במיטה,
בין מיטות.
ואת נזכרת איך את כבר לא יכולה לקפוץ
ואיך רגל העץ נרקבת לתוכך
יחד עם המוח והלב המתנוונים
לצלילי חריקת כיסא נדנדה
מצד
לצד
מצד
לצד...

את שרה שיר ערש
בקצב החריקות השקטות
לילדה שנרדמה לפני שנים
והסיגריה הקבועה
כבר לא מפריעה לך לנשום
לישון, את לוחשת, לישון...

את נעה בבית
צעד
צעד
צעדת נצחון קטנה שמציינת
הגעה למקום היעד
בלי להתעייף באמצע
ובלי לשכוח לאן רצית
ומאיפה יצאת.

בסוף את נרדמת לצלילי השיר שדועך
כמו ששיר עבר קלאסי נגמר ברדיו
והקמטים של השעון על הלחי
מתערבבים עם קמטים מהשעון
שזז מהר מידיי
שלא הסכים לעצור
כשאת אמרת
די.