|
שוכב על האגם
אי שם
מרכז העולם
פותח דלתות
במסדרון מלא במחשבות
בתוך שדה של הזיות
לא מרגיש כלום
אולי מרגיש הכל
איך החול נהייה כחול
והקרניים של השמש
מנתצות את העננים
הצבעים בוהקים, מסנוורים
לא מזיז את השפתיים
הבטן מדברת
והראש חושב כל מחשבה אפשרית
מכוניות ורכבות אומרות לי למהר
אבל אין לי מטרה
או לאן לאחר
והעיר קוראת בשמי
היא רוצה שאשאר |
|
|
למה מבקשים ממני
לשלוח סלוגן
מתחכם לבמה? מה
עם כל הסלוגנים
הפשוטים,
הישרים, ההגונים
ואוהבי האדם,
שלצערי לא יצא
לי להכיר
מעולם.
אנדרואידית
פראנואידית ברגע
של תהייה וחוסר
רעיונות לכתיבת
סלוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.