|
שוכב על האגם
אי שם
מרכז העולם
פותח דלתות
במסדרון מלא במחשבות
בתוך שדה של הזיות
לא מרגיש כלום
אולי מרגיש הכל
איך החול נהייה כחול
והקרניים של השמש
מנתצות את העננים
הצבעים בוהקים, מסנוורים
לא מזיז את השפתיים
הבטן מדברת
והראש חושב כל מחשבה אפשרית
מכוניות ורכבות אומרות לי למהר
אבל אין לי מטרה
או לאן לאחר
והעיר קוראת בשמי
היא רוצה שאשאר |
|
|
תיקון טעות:
היה צריך להיות
"כל העולם למה"
ולא "במה" כפי
שפורסם. זאת
מכיוון שהעולם,
בכלליות, הוא
מקום שעיר,
מסריח וגם הצורה
שלו מוזרה.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.