יערה ליבוביץ' / משהלכת |
כותבת לדפים המתכלים
ונושמת כאילו והחיים, הם לא זזים
הם לא זזים.
לא מתקרבת
אלייך
לא נאחזת בדמות
פנייך
צועדת ברחוב
חוצה לצד שני
מחפשת לאהוב
והאנשים חולפים אותי
שוכחת סיפורים לפרקים
זורקת זכרונות מתוייקים
ובורחת להביט בגגות הבתים
עורגת לאופק
לזרועותייך
וטיפה שמבשרת חורף
לבלעדייך
סתם ככה יושבת, לעתים מרגישה,
כמה פה עצוב
משהלכת
ורוצה לחשוב
שעוד תשוב
אליי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|