ארבל הכרמלי / קחי אותי! |
את מרתיחה את דמי
וחש שהוא רוחץ
בדמך...
הוי, אהובתי,
את שואבת מתיקותי,
סוחטת רטיטות מגופי
וממלטת גניחות מפי,
קחי אותי...
אני מתמסר לידייך הענוגות,
אני חפץ עמך לחצות
את כל דרך העינוגים
של אוהבים ממשיים
ושכל העולם יראה ויקנא.
אינני מתבייש מרגש גואה
לאהובה
שאל חיי חדרה
והביאה ריגוש חדש ומופלא.
9/08/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|