|
צבעי פסטל של קרון הרכבת
מרצדים בו
מתערבלים בו
שוקעים בו
ילדיו הקטנים משתוללים
בין נוסעים כעוסי מבטים
הוא איננו עוצר בעדם
האיש הזר שפונה אליו
איננו זוכה לתשובה.
רואה צבעי פסטל
של זרי-פרחים
מרחפים בתוך עיניו
הישר מתל עפר קטן, תחוח
ומסומן בשמה. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.