מני יריב / הסבל |
ואימתי תסיר את יגוני.
רבו צרותיי ומכאוביי
ואת כליותיי ייסרת עד בלי די.
על מה כל הייסורים,
מיום היולדי עד הלום.
הן ימיי אינם ימים
ולילותיי אינם לילות.
כצל חולף מלא כאב,
זיכרונו של אבי מאד כואב.
דמותו לנגד עיניי מטשטשת,
זכר לקומתו המזדקרת.
חיי אינם חיים
בלעדי אבי אשר אינו עוד בין החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|