תולדות האומנות שלי זה לצייר .
אבל בעצם למי אכפת ממה שאני אומר.
כי המכחול שלי ממזמן יבש, ולא נגע בבד זמן רב ביותר.
אבל ללכת למקום אחר, שהתלתלים בו מחליפים ג'ל.
שבוא הכבישים אכולים, והשמש אדומה.
עיר של פועלים, ושם אין לי אף אחד.
לעזוב חבר ואולי למצוא אהבה.
מה נשאר לי לבקש בעיר זרה.
קצת צבע לחיים, בגווני הקשת.
כי לא תהיה לי עיר אחרת.

חברים רבים היו לי, מי נשאר לי לאהוב.
שם הכול שונה לי, מי היה לי לאהוב .
ושהלילה יגמר לי, האחרון.
תמיד יהיה לי ספסל אחד לישון.