כמובן, יהיה לי לכבוד להחזיק לך
לאחוז בו, בנחישות וברגישות
להדק אצבעות כמו על קלצ'ניקוב מבריק משמן
רגע לפני הסתערות, כמובן
יהיה לי זה עונג לתת יד
למעשה האלוהה הזה, למטח הגולמי
שבך, מוזרם היישר מהמוח, אל
החדר הימני שבאגף השמאלי ש
בחזה שלך ומשם
אל עבר בלוטת השתן משפריץ
לכל עבר, הו, כן שאראה וארא כמובן
לחזות במחזה שאין נעלה ממנו
לאמוד בדיוק את זווית הקשת הסוריאליסטית
להחריד כשהטיפה הראשונה
פורצת בין הסדקים
של הזרג המתבלה האדיר הזה, כן
שלך, שכל עליונותו טמונה בזו
המשימה. כמובן. האצבעות שלי
בעצמן ירטטו זרם חשמלי, כן
השחלות שלי יחלימו באחת
והזיק הוורוד הלח ישוב
לשפתיים, ברכות הו כן
ברכות ובענווה
האם גם תרצה ש
אשרוק לך במהלך
את "העצים גומרים" של וולך
שתליתי שעה קודם לכן על הראי
כמובן, כדי שכמו העצים לא תגמור
בעוצמה, לא בחזקה
מה שהתחלת מזמן?
"לכל העצים
סרטים בשערות
וכל העצים
קצת רחבים
וכל העצים
די נשיים
וכל העצים
חיורים
ולכל הסרטים
החיורים ורודים
קישורים פרפריים
וכל העצים
מחייכים בחולשה
ככה כל העצים
גומרים בחולשה
וכל העצים
אינם חסונים
וכל העצים
אינם עירומים
וכל העצים
לבושים מלמלה
ורודה קצת
גם חלושה
וכל העצים
אינם חזקים
וכל העצים
לא בחזקה
לא גומרים בעצמה
איך
לא בעוצמה
מה שהתחילו
לא מזמן"
(יונה וולך. "העצים גומרים")
אימפוטנט |
