אוהב אותך פסנתר שלי, אוהב מנשמתי. אתה תמיד שם לצידי, תמיד
נאמן ואישי.
גם ברגעים הכי קשים, כשהכל סבוך והיאוש בפנים, אליך אפנה
ואדבר.
אתה קשוב, ומנסה לברר מה פשר הכאב, ועוזר.
בעצם, זה אני שפורט על הפסנתר, כשאני במיטבי וכשהרגש מתגבר.
אשיר מהלב, וכשהניגון מתקרב אחבר רגש מחלחל ומלבלב, מסעיר
ומפשר.
איך אפשר בלעדיך, פסנתר חבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.