|
מאז שדצמבר עזב
העיניים שלי עננים
ובבית כל כך חם
(אפילו ש)החלון פתוח
ויש לי מזכרות כמו עלי שלכת
אני זורק אותן על השולחן אוספים אוספים
ואף רוח לא באה ומפזרת אותם באוויר
כמו סיפור אגדה. |
|
|
המשפט האחרון
לפני המוות:
"לא, רק אל
תלחצי על הכפתור
האדום"
זהו, גמרתי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.