אני שוכב מתחת לאדמה,
ידיי משולבות ואני באתנחתא.
שומע כל מיני זעקות של עורבים שם למעלה,
מנסה לזוז, לקום, אבל מישהו עוצר בעדי. למה?
למה עזבת אותנו הם שאלו,
לא עזבתי אף אחד, אל תבכו.

אני שוכב פה מתחת לאדמה טהורה,
הרגשתי משהו חם, זהו נר נשמה.
טיפות קדושות טיפטפו על גופי שנדם,
טיפות של בכי שלא יכל להיעצר,
ואלוהים אמר לי להזדרז כי אני מאחר.
רכבתי על ענן יהלומים לכיוון אלוהים, בין דיזנגוף למלך שלמה.

אני שוכב מתחת לאדמה,
ונשמתי מתהלכת לה על בדי כותנה.
ראיתי את אלוהים יושב על כיסא מלכות מתקלף,
והוא קרא לי אליו להצטרף.
אני עם אלוהים ואתם אהוביי בחברים נתמכים,
ככה זה כאשר אנשים טובים עוזבים.

טוב לי פה,
טוב לי פה,
טוב לי פה,
להתראות.