מסתכלת מעבר לזכוכית העבה,
מנסה לקלוט שביב תקווה.
מסתכלת בייאוש על אנשים,
כאילו אינם קיימים.
הכל מעוות דרך הזכוכית.
אך היא חלקה כמו מראה משיית.
רואה צמחים נבולים,
לצד שכונות חרבות.
רואה אנשים בצבע אפור,
אך בינם, יש ילדה קטנה,
שצבועה באדום.
ניגשת אליה.
יוצאת מהזכוכית.
כך לפתע, נגמר עוד פרק בחייה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.