|
אתה מתמוסס כמו נשיקת שוקולד מקס ברנר
בתוך הפה
ונוזל לי בין האצבעות כמו
מים רותחים שמשאירים כוויות
לאורך כל הזרוע בשביל להזכיר
שהיית שם. |
|
|
עזבתי את
הקיבוץ,
אני חיה בתל
אביב בהקפה.
ניסיתי למצוא
עבודה בסטיקייה
אבל
יותר משתלם
לנקות חדרי
מדרגות.
אני שונאת
תפוחים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.