|
בטח עבר אותנו
נרגע אתמול אפל
זיכרון אחר לנו
מימינו השטופים סערות וסירוקים
למעני ביטחונינו בנו ושלהם
שילמנו יקידה חכחנו עקידה
בקרן זבינו הלוטפת חדה את פריינו
שבשל להיות נשאל ולומד עליו
מתוכו אל החוץ שלפני פרייתו
בצבע החם
בזליגת הטיפטוף הבוהק וצועק
קיטפו עמלכם קחו אותי כסנדביץ' לעבודה
צאו איתי להפסקה ושאלו אותי
העימי נבראתם או שלחוד שכחתם פרדתי
מענפיי שתמכו בי בהיותי בוסר לכם ולזמן
צקצוק הלובן יטמע ברכותו על פנינו
המופנים לרצפת האירועים
ששטפו אותנו בצל האני שהמתין לבואנו
בקימת הזמן ששכח לספור אותנו איתו
ונעלם להתחלה שהייתה בו אתמול |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.