שיר אליך, לא אכתוב היום,
ולא מפאת שהפסקתי לחשוב,
אלא שאין הזמן לחלום ולערוג,
ובמין מצב של חוסר זמן עד תום,
אפילו השיר מסרב להיכתב
אך אני רואה אותו מתקרב.

רואה שיר שמלא רק בטוב;
עם שמיים, כוכבים וארמונות,
שומע הדממה המפלחת בשלווה
כל עונות השנה,
רואה עבר מתפרק מחוסר קיומו
והוא ההולם בראשי בכל עוזו,

חש בסערות המבלבלות
שבכנפיי חובטות;
אולי ניכרות בי התלאות
אך לפי השיר הן זמניות;
השיר מלבי רוצה רק בטוב;
עם שמיים, כוכבים וארמונות...

15/04/03 ©