מסעירת לבבות
בזרועותיה הפתוחות,
אמנם קידמתני כשר מנוחות
אך הנחתני אל התשוקות המרוממות
דרך אולמות מלאים
בפאר האיברים,
דרך אורות וצללים
של רז הפיתויים.
שיכור ממראותיה
ומשפע ריחותיה,
שוטטתי בממלכת התאווה;
חותר לחדור אל היכלה,
להשקיע כל לבי בנפשה
ולהתמוגג בכל גופי על גופה.
הכל החל בשלווה
והסתיים בפלא התרועה,
עם מצהלות חמד
מחדירה מוצלחת של זרג.
ממקור הנשמה נבע ניגון פרא
וממקור האון - כביר היה הזרם.
רקדתי על איברים
ללא מצרים
ובדלגי מנקודה לנקודה
התעכבתי במלוא הכוונה,
שלא תהא לתאוותה נקודת מוצא
בלתי אם את נפשי וגופי הרוותה.
פלגי זיעה רתחו ממעמקים,
צלילים פלאיים נשמעו באוויר,
צלצולי היצר נהיו לסלסולים,
נשיקות הציפו כנחשולים,
תחושות הפליגו על כנפי רננים-
"קוק" (זין) וקולה בטעם החיים.
20/07/04 © |
