מור סהר / מוקדש לך |
רועדת מולי
פורשת ידיים וכאילו עפה
את מרגישה את הרוח
מלטפת אותך לאט.
הכוכבים נוצצים בשבילך היום
והירח מאיר לך,
כי כבר לילה
והשמש נאלצה לעזוב אותך
ואת מולי
מספרת לי מעשיות בעינייך
את רוקדת
בתנועותייך
את שוכבת על העננים
ואני מסתכל עלייך
את מכוסה בעלים
ונרדמת
את אוהבת את כול העונות
ועכשיו הכול מעורבב
כי את באמצע,
רדומה...
ואני מוקדש לך, לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|